חומר לתלמידי תיכון  באדיבות נורית נהרי, רכזת מגמת גרפיקה, תיכון טכנולוגי ויצו רחובות

בריטניה – פעולות לקידום העיצוב ומעמד המעצב

אנגליה (בריטניה) היא מולדת המהפכה התעשייתית, ודווקא שם הורגש פער גדול בין העיצוב לבין התעשייה. בשנת 1836 הוקמה בבריטניה ועדה פרלמנטארית שתחקור את מצב התעשייה במדינה.

זו הייתה הפעולה הראשונה של ממשלת בריטניה לקידום העיצוב.

פער זה נוצר בגלל השמרנות האנגלית הטיפוסית ובגלל סיבות נוספות:

1. ברוב המקרים בעלי בתי-חרושת לא מצאו עניין בהכנסת מעצב, כיון שמשכורתו מייקרת את המוצר, ובעל המפעל מתעניין בעיקר בהתעשרות מהירה.

2. בתי-חרושת שכן היו מודעים לעיצוב העדיפו סגנונות היסטוריים מסורתיים והלכו "על בטוח" – בעיקר בגלל שסגנון העבר מזכיר לבריטים אצולה.

3. הכנסת החומרים החדשים לתעשייה ודרך עיבוד לא מוצלחת גרמו לייצור מוצרים ברמת גימור ירודה ביותר (יציקות מתכת לא טובות, עיסת נייר – פַּפְּייֵר מַשֵׁה – שבאה במקום חריטה בעץ, וגומי – גוּטֵה פַרְצֵ'ה) מהחומרים החדשים יצרו חיקוים ירודים למקור מאיכות טובה.

4. בתי-חרושת שהעסיקו מעצבים עם רעיונות חדשניים מצאו שלמוצריהם יוצאים חיקויים מבתי חרושת אחרים, ברמה נמוכה מאוד. דבר זה נמשך עד שנחקק בפרלמנט חוק רישום הפטנטים.

Lane's telescopic view of the ceremony of Her Majesty opening the Great Exhibition of All Nations. Designed by Rawlins. London, C.A. Lane, 15th August 1851.

מאוחר יותר הוקמו בבריטניה בתי ספר לעיצוב. אחת הדמויות החשובות בתקופה זו היה הנרי קול (Cole, Henry). הנרי קול מונה מטעם ממשלת בריטניה לקידום העיצוב. אחת הפעולות הראשונות שעשה היא התערוכה הבינלאומית לעיצוב שנקראה "התערוכה הגדולה" ונערכה ב"קריסטל פאלס" (ארמון הבדולח). התערוכה נערכה בשנת 1851.

מטרת התערוכה הייתה לפרסם את התעשייה הבריטית ואת המוצר האנגלי בעולם.

"התערוכה הגדולה" לא הוסיפה כבוד רב למוצר הבריטי, ורבים מהמוצרים נראו למבקרים עמוסי עיטורים בצורה מוגזמת.

דוגמאות לריהוט שהוצג בתערוכה הגדולה בלונדון ב"ארמון הבדולח", בשנת 1851. דוגמאות אלה משקפות את הגישה של גיבוב מרבי של עיטורים, ללא התחשבות במבנה החפץ.

The Art Journal illustrated catalogue. The industry of all nations 1851. London, George Virtue, 1851.

הנרי קול וידידו הארכיטקט אוון ג'ונס נקטו במספר פעולות בעקבות תוצאות ה"תערוכה הגדולה". כיון שתערוכה חשפה בבירור חוסר סטנדרטים והעדר עקרונות בעיצוב במוצר הבריטי הנרי קול קרא לבצע רפורמה בתחום העיצוב. הוא טען כי על העיטור להתאים למבנה החפץ, וכן אסור לערבב בין סגנונות היסטוריים שונים בחפץ אחד.

פעולותיו:

א. הקמת מוזיאון שנוצר להציג את המוצרים הטובים.

ב. הוצאת כתב עת לעיצוב ולתעשייה.

ג. ג'ון אוונס פרסם ספר בו נמצאים עיטורים ודגמים שונים המסודרים על-פי סגנונות היסטוריים, כדי למנוע גיבוב של סגנונות שונים במוצר אחד.

 

מבנה התערוכה הגדולה ב"קריסטל פאלס" – "ארמון הבדולח"

The Crystal Palace    

Victoria and Albert Museum, The Crystal Palace at its later site in Sydenham, south London, where it was destroyed by fire in 1936.     John Tallis, History and description of the Crystal Palace, and the Exhibition of the World's Industry in 1851

התערוכה הגדולה נבנתה סביב הרעיון של שילוב תעשייה ואמנות, ומצאה את ביטויה במבנה הגדול ביותר שהוקם עד לתקופה ההיא, מבנה זה היה עשוי כולו מברזל וזכוכית כמבנה חממה, ויוצר בשיטת ה"סרט הנע". אורכו היה 660 מטר. מבנה זה הוקם ע"י מעצב חממות בשם ג'וסף פַקְסְטוֹן, ונקראה ה"קריסטל פאלס" (ארמון הבדולח) כיון שהיה כולו מזכוכית.

יתרונו של המבנה במהירות בנייתו, תוך כ-5 חודשים. המבנה תוכנן כאולם מרכזי גבוה, ושני אולמות צדדיים (עדיין שואב מהגוטיקה אך עשוי מחומרים חדשים).

שלד הברזל נשא את כל משקל הזכוכית – צורת בניה חדשנית ביותר לאותה תקופה). הבניין פורק שנתיים לאחר מכן והועבר לאזור קנט, שם התמוטט בשריפה בשנת 1936).

 


חיפוש באתר עם Google:
1800-1900 1900 1900-1910 1910 1910-1920 1920 1920-1930 1930 1930-1940 1940 1940-1950 1950 1950-1960 1960 1960-1970 1970 1970-1980 1980 1980-1990 1990 1990-2000 2000

© 2002 Studio Tatyana [email protected]
created by [email protected]