חומר לתלמידי תיכון  באדיבות נורית נהרי, רכזת מגמת גרפיקה, תיכון טכנולוגי ויצו רחובות

המודרניזם

המודרניזם היה מגמה שצמחה אף היא על רקע ההמצאות והחידושים שאפיינו את תחילת המאה ה-20. המודרניזם היה תפיסה רעיונית שנטשה כלל את העיטור ואת הדימויים מהטבע.

מאפיינים צורניים:

1. העדפת אלמנטים גיאומטריים, צורות טהורות וחסכוניות.
2. משטחים ללא עיטור, מבנים חשופים וגלויים.
3. גופים קלים ואווריריים חדורי-אור (שקופים).
4. שימוש מוגבל בצבע, הד תדמית לצבעי שחור, לבן, בז' ואפור, או שלושת צבעי היסוד.
    שימוש בצבעים הטבעיים של חומרים תעשייתיים: בטון, זכוכית, מתכות שונות, פלסטיק וכד'
5. שימוש בחומרים חדשים ובצורות עיבוד חדשות לחומרים שהיו בעבר.
    כמו: בטון, פלדה, ניקל, פלסטיק, כרום, עץ לבוד, פרספקס, בקליט ועוד.
6. שיטת תכנון כוללנית העושה שימוש בעיקרון המודולארי – בניה על יחידת יסוד,
    שהיא קנה-מידה למכלול המרכיבים של המוצר או הבניין.

מקור ההשארה:

מקור ההשארה העיקרי היה המכונה, שביטאה את התאמת האדם לתקופה בה הוא חי. המכונה מסמלת את העידן החדש, נתפסת כדבר מועיל, היכול להעניק יתרונות חומריים ואסתטיים. המכונה בעלת מבנה חסכוני, כשכל חלק בה פונקציונאלי לחלוטין, ואין בה שום תוספת למען האסתטיקה, אולם כל-כולה מבטאת עילות שמעניקה לא אסתטיות. הצורות הפשוטות והטהורות, המדויקות והגיאומטריות נחשבו גם ליעילות ביותר.

Hagenauer, brass sculpture, Austria, 1930

Jumo, bakelite lamp, France, 1945

Sylvia Stave, cocktail shakers/jug, Sweden, 1930

Poul Henningsen, lamp for Louis Poulson, 1925